
עתגר מתוק
שיעור 1 – רגע מתוק
אם הייתם רוצים לקנות סוכר לפני כ-1000 שנים סביר שלא הייתם מצליחים אלא אם הייתם אנשים מאוד מאוד עשירים כי הסוכר אז היה יקר עד מאוד.
לפני כ-8000 שנה באיים הדרומיים של האוקיינוס השקט כבר החלו ככל הנראה בתהליך הפקת הסוכר, אך עברו אלפי שנים עד שהסוכר התגלה לשאר מדינות העולם.
אז איך הפך הסוכר שהיה אחד המוצרים היקרים ביותר למזון כל כך זול , נגיש וזמין? ואיך אנחנו הפכנו לצרכנים גדולים כל כך מגיל קטן?
בשיעור זה נבחן את הזיכרון המתוק שלנו לטווח הקצר ולטווח הארוך ונתנסה במשחק טעימות מתוקות.

עתגר זיכרון מתוק
איזו השפעה יש לזיכרון שלנו על הטעם?
יש לנו זיכרון חזותי כמו הצבע , המראה של המזון וזיכרון תחושתי כמו רמת המתיקות, המליחות של המזון.
כיצד משפיע זיכרון ממזון מסוים על הטעם?
בעתגר הבא תתנסו במשחק זיכרון ובמשחק טעימות
בסיום העתגר תכירו את סולם המתיקות שלכם לעומת החברים בכיתה,
וכמה הרגישות שלכם לסוכר היא גבוהה או נמוכה.
עתגר זיכרון מתוק בטווח הארוך
- בשלב הראשון רק נזכרים בטעם המתוק של מזונות מוכרים: מראים לילדים 5 מוצרים באריזות או תמונות – ונזכרים בטעם המתוק שלהם.
ניתן להשתמש בתרגיל דימיון מודרך שלהלן עבור 1-2 מוצרים מהרשימה:
תעצמו את העיניים ותדמיינו את המזון הבא (להגיד שם של אחד המוצרים), נסו להיזכר בטעם שלו אצלכם בפה, איפה אכלתם אותו לאחרונה, מי היה אתכם, איך הרגשתם, היה לכם טעים לכם, כמה הוא היה לכם מתוק. - בשלב השני מדרגים את הטעם המתוק של מזונות:
נפזר על הרצפה בכיתה בקו ישר את המספרים 0 , 50 , 100 (אפשר להוסיף עוד מספרים) מבחינתנו 0 הכי פחות מתוק ו-100 הכי מתוק.
בכל פעם נראה לתלמידים אריזה או תמונה של אחד המוצרים והם צריכים לעמוד לצד המספר שמראה על תחושת המתיקות שהם זוכרים. - לסיכום, הזיכרון בעתגר זה הוא סובייקטיבי, לכל אחד יש את מדד המתיקות האישי שלו ורואים שיש שוני בין התלמידים בכיתה.
רשימת מוצרים מומלצים (אפשר לשתף את התלמידים בבחירה): דגני בוקר רגילים, גלידה, ענבים, מעדן שוקולד, תפוח, מיץ תפוזים, קטשופ, ביסקוויט.
עתגר זיכרון מתוק בטווח הקצר
טעימה עיוורת – מכינים מראש 5 כוסות מים או תה (עם נענע או לואיזה למשל) ושמים סוכר באופן הבא:
בכוס הראשונה לא שמים כלל סוכר , בכוס השנייה 1 כפית סוכר , בכוס השלישית – 2 כפיות סוכר , בכוס הרביעית – 3 כפיות סוכר , בכוס החמישית – 4 כפיות סוכר.
מזמינים 3 ילדים ונותנים להם לטעום על פי הסדר הבא –
תחילה טועמים מהכוס הראשונה ללא הסוכר וממשיכים לכוס הבאה עד שמרגישים שזה מספיק מתוק וטעים לנו. כל ילד צריך לעצור בכוס שמספיק מתוקה לו.
לאחר מכן מתחילים שוב לטעום הפעם מהכוס החמישית עם 4 כפיות סוכר וממשיכים לטעום עד שטעים לנו ומתוק במידה הרצויה לנו.
מסקנה מהטעימה העיוורת
- כשאנו מתחילים לשתות מהכוס ללא הסוכר, הרגישות למתוק היא גבוהה יותר, ובד"כ יהיה לנו טעים ומתוק כבר בכוס השנייה או השלישית עם ה- 1-2 כפיות סוכר בלבד.
- כשאנו מתחילים לשתות מהכוס עם הכי הרבה סוכר, הרגישות למתוק היא נמוכה יותר ובד"כ 2 כפיות סוכר לא ירגישו לנו מתוקות מספיק.
- סף הרגישות שלנו לטעם המתוק הוא למעשה ענין של הרגל וככל שנפחית בהדרגה את כמות הסוכר כך נרגיל את חוש הטעם שלנו לפחות סוכר ונצרוך פחות סוכר.

הידעת? - עתגר למורה
לפניכם 8 שאלות הידעת הנותנות מידע נוסף על הסוכר, נסו לשלב במהלך השיעור לפחות 5 שאלות ותשובות.
- ממה מפיקים סוכר?
את הסוכר מפיקים מצמחים כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. (להוסיף תמונות ) כיום רוב הסוכר בעולם מופק מקנה הסוכר. - איך מייצרים סוכר מקנה סוכר וסלק הסוכר?
תחילת התהליך בריסוק הגבעולים של קנה הסוכר, או פריסת סלק הסוכר לפרוסות.
בתהליכים הללו מייצרים מהם מיץ, שאותו מבשלים. בתהליך הבישול נוצרים גבישי הסוכר ולאחר הייבוש נוצר הסוכר היבש שבו אנו משתמשים. הסוכר שהיה מתקבל פעם לא היה לבן כמו שאנחנו מכירים, אלא נטה לצבע חום, הלבנת הסוכר הגיעה מאוחר יותר. הסוכר הלבן שאנו מכירים היום הוא סוכר מולבן, מלבינים סוכר בדרך כלל באמצעות תמיסת כלור או סיד או גופרית. מבחינת כמות הסוכר המתקבלת – אין הבדל בין סוכר חום לסוכר לבן, סוכר הוא סוכר.
בסיומו של תהליך ייצור הסוכר במפעל, הוא ייארז בשקים או באריזות לצרכן ויישלח במשאיות גדולות אל החנויות והסופרמרקטים לשיווק. - מה היו שימושיו של הסוכר בעבר?
שימש בעיקר כתבלין , לאירופה למשל הסוכר הגיע מרחוק ולכן הצריכה היתה יקרה ומועטה מכיוון שסוכר היה מזון של עשירים בלבד שיכלו להרשות לעצמם - מאיפה הגיעה אלינו המילה סוכר?
לא בדיוק יודעים , המילה "סוכר" היא מילה תועה ש"נדדה" לאורך ההיסטוריה הבלשנית ומקורה במילה शर्करा (Sarkara) בסנסקריט שפירושה "מתוק". היא נכנסה לשפה הערבית כ"סוכר" (سكر) ולשפות אירופיות בהגיות שונות. - איך הפך הסוכר שהיה אחד המוצרים היקרים ביותר ושימש בעיקר כתבלין למזון כל כך זול, נגיש וזמין שכולם צורכים אותו?
תהליך השינוי התרחש בהדרגה באירופה . בעלי ההון, שהיו גם הבעלים של בתי המלאכה (התעשייה) , חיפשו דרך להאכיל את הפועלים העניים שלהם במזון שיהיה קל להכנה, ייתן להם אנרגיה זמינה וגם יהיה זול. הסוכר מאוד התאים כמזון לפועלים העניים של אירופה הוא היה קל להכנה ,אבל הבעיה הייתה שהוא היה יקר. כדי להפוך את הסוכר לזול יותר, התפתח רעיון גידולו על–ידי עבדים, כך למעשה התחילו להביא עבדים לאמריקה ולאיים הבריטים כדי לגדל את קנה הסוכר וממנו לייצר סוכר. עד שבוטלה העבדות, צריכת הסוכר התפשטה והגיעה גם למדינות עניות ולא רק תעשייתיות. - כמה סוכר יש לנו בדם? כשאני עושה בדיקת דם ותוצאת הסוכר היא 85 , מה זה אומר, כמה סוכר יש לי בעצם בדם?
בדם שלנו יש כמות מסוימת של סוכר (גלוקוז), כמות שכשהיא מאוזנת אנחנו בריאים. אם יהיה לנו יותר מידי סוכר בדם אנחנו נהיה חולים וגם אם יהיה לנו פחות מידי סוכר בדם גם אז נהיה חולים. אבל מה זה אומר המספר הזה? 90? 85 ? 90 מ"ל סוכר בדם? בכמות הדם הממוצעת של אדם מבוגר, יש 4.5 גרם סוכר = 1 כפית סוכר
אצל ילדים אפילו פחות כי יש כמות דם קטנה יותר בגופם ולכן אצלם יש כ-1.5 גרם סוכר בדם = פחות מ-1/2 כפית סוכר . - איפה יש יותר סוכר בכוס מיץ תפוזים טבעי או בקולה?
אותו הדבר . בכוס קולה יש 5 כפיות סוכר ובכוס מיץ תפוזים יש 5 כפיות סוכר. במיץ פרי נקבל בעיקר סוכר ופחות ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. - האם אפשר לחיות בלי סוכר ומתוקים?
כן אפשרי כי הגוף זקוק לפחמימות על מנת להתקיים. פחמימות כמו לחם, פסטה, אורז, תירס וכו' הגוף יכול לקבל את הסוכר = הגלוקוז מפחמימות אשר מתפרקות ליחידות של גלוקוז ומספקות אנרגיה וסוכר לתאים ואינו זקוק לסוכר הפשוט כדי להתקיים.

סיכום מפגש
בשיעור זה נזכרנו בטעמים מתוקים לטווח הקצר ולטווח הארוך, הפעלנו את חוש הטעם והתנסינו במשחק טעימות מתוקות. כל אלו עזרו לנו להכיר את סולם המתיקות שלנו ואת סף הרגישות שלנו לסוכר.

עתגר מתוק
שיעור 1 – רגע מתוק
אם הייתם רוצים לקנות סוכר לפני כ-1000 שנים סביר שלא הייתם מצליחים אלא אם הייתם אנשים מאוד מאוד עשירים כי הסוכר אז היה יקר עד מאוד.
לפני כ-8000 שנה באיים הדרומיים של האוקיינוס השקט כבר החלו ככל הנראה בתהליך הפקת הסוכר, אך עברו אלפי שנים עד שהסוכר התגלה לשאר מדינות העולם.
אז איך הפך הסוכר שהיה אחד המוצרים היקרים ביותר למזון כל כך זול , נגיש וזמין? ואיך אנחנו הפכנו לצרכנים גדולים כל כך מגיל קטן?
בשיעור זה נבחן את הזיכרון המתוק שלנו לטווח הקצר ולטווח הארוך ונתנסה במשחק טעימות מתוקות.

עתגר זיכרון מתוק
איזו השפעה יש לזיכרון שלנו על הטעם?
יש לנו זיכרון חזותי כמו הצבע , המראה של המזון וזיכרון תחושתי כמו רמת המתיקות, המליחות של המזון.
כיצד משפיע זיכרון ממזון מסוים על הטעם?
בעתגר הבא תתנסו במשחק זיכרון ובמשחק טעימות
בסיום העתגר תכירו את סולם המתיקות שלכם לעומת החברים בכיתה,
וכמה הרגישות שלכם לסוכר היא גבוהה או נמוכה.
עתגר זיכרון מתוק בטווח הארוך
- בשלב הראשון רק נזכרים בטעם המתוק של מזונות מוכרים: מראים לילדים 5 מוצרים באריזות או תמונות – ונזכרים בטעם המתוק שלהם.
ניתן להשתמש בתרגיל דימיון מודרך שלהלן עבור 1-2 מוצרים מהרשימה:
תעצמו את העיניים ותדמיינו את המזון הבא (להגיד שם של אחד המוצרים), נסו להיזכר בטעם שלו אצלכם בפה, איפה אכלתם אותו לאחרונה, מי היה אתכם, איך הרגשתם, היה לכם טעים לכם, כמה הוא היה לכם מתוק. - בשלב השני מדרגים את הטעם המתוק של מזונות:
נפזר על הרצפה בכיתה בקו ישר את המספרים 0 , 50 , 100 (אפשר להוסיף עוד מספרים) מבחינתנו 0 הכי פחות מתוק ו-100 הכי מתוק.
בכל פעם נראה לתלמידים אריזה או תמונה של אחד המוצרים והם צריכים לעמוד לצד המספר שמראה על תחושת המתיקות שהם זוכרים. - לסיכום, הזיכרון בעתגר זה הוא סובייקטיבי, לכל אחד יש את מדד המתיקות האישי שלו ורואים שיש שוני בין התלמידים בכיתה.
רשימת מוצרים מומלצים (אפשר לשתף את התלמידים בבחירה): דגני בוקר רגילים, גלידה, ענבים, מעדן שוקולד, תפוח, מיץ תפוזים, קטשופ, ביסקוויט.
עתגר זיכרון מתוק בטווח הקצר
טעימה עיוורת – מכינים מראש 5 כוסות מים או תה (עם נענע או לואיזה למשל) ושמים סוכר באופן הבא:
בכוס הראשונה לא שמים כלל סוכר , בכוס השנייה 1 כפית סוכר , בכוס השלישית – 2 כפיות סוכר , בכוס הרביעית – 3 כפיות סוכר , בכוס החמישית – 4 כפיות סוכר.
מזמינים 3 ילדים ונותנים להם לטעום על פי הסדר הבא –
תחילה טועמים מהכוס הראשונה ללא הסוכר וממשיכים לכוס הבאה עד שמרגישים שזה מספיק מתוק וטעים לנו. כל ילד צריך לעצור בכוס שמספיק מתוקה לו.
לאחר מכן מתחילים שוב לטעום הפעם מהכוס החמישית עם 4 כפיות סוכר וממשיכים לטעום עד שטעים לנו ומתוק במידה הרצויה לנו.
מסקנה מהטעימה העיוורת
- כשאנו מתחילים לשתות מהכוס ללא הסוכר, הרגישות למתוק היא גבוהה יותר, ובד"כ יהיה לנו טעים ומתוק כבר בכוס השנייה או השלישית עם ה- 1-2 כפיות סוכר בלבד.
- כשאנו מתחילים לשתות מהכוס עם הכי הרבה סוכר, הרגישות למתוק היא נמוכה יותר ובד"כ 2 כפיות סוכר לא ירגישו לנו מתוקות מספיק.
- סף הרגישות שלנו לטעם המתוק הוא למעשה ענין של הרגל וככל שנפחית בהדרגה את כמות הסוכר כך נרגיל את חוש הטעם שלנו לפחות סוכר ונצרוך פחות סוכר.

הידעת? - עתגר למורה
לפניכם 8 שאלות הידעת הנותנות מידע נוסף על הסוכר, נסו לשלב במהלך השיעור לפחות 5 שאלות ותשובות.
- ממה מפיקים סוכר?
את הסוכר מפיקים מצמחים כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. (להוסיף תמונות ) כיום רוב הסוכר בעולם מופק מקנה הסוכר. - איך מייצרים סוכר מקנה סוכר וסלק הסוכר?
תחילת התהליך בריסוק הגבעולים של קנה הסוכר, או פריסת סלק הסוכר לפרוסות.
בתהליכים הללו מייצרים מהם מיץ, שאותו מבשלים. בתהליך הבישול נוצרים גבישי הסוכר ולאחר הייבוש נוצר הסוכר היבש שבו אנו משתמשים. הסוכר שהיה מתקבל פעם לא היה לבן כמו שאנחנו מכירים, אלא נטה לצבע חום, הלבנת הסוכר הגיעה מאוחר יותר. הסוכר הלבן שאנו מכירים היום הוא סוכר מולבן, מלבינים סוכר בדרך כלל באמצעות תמיסת כלור או סיד או גופרית. מבחינת כמות הסוכר המתקבלת – אין הבדל בין סוכר חום לסוכר לבן, סוכר הוא סוכר.
בסיומו של תהליך ייצור הסוכר במפעל, הוא ייארז בשקים או באריזות לצרכן ויישלח במשאיות גדולות אל החנויות והסופרמרקטים לשיווק. - מה היו שימושיו של הסוכר בעבר?
שימש בעיקר כתבלין , לאירופה למשל הסוכר הגיע מרחוק ולכן הצריכה היתה יקרה ומועטה מכיוון שסוכר היה מזון של עשירים בלבד שיכלו להרשות לעצמם - מאיפה הגיעה אלינו המילה סוכר?
לא בדיוק יודעים , המילה "סוכר" היא מילה תועה ש"נדדה" לאורך ההיסטוריה הבלשנית ומקורה במילה शर्करा (Sarkara) בסנסקריט שפירושה "מתוק". היא נכנסה לשפה הערבית כ"סוכר" (سكر) ולשפות אירופיות בהגיות שונות. - איך הפך הסוכר שהיה אחד המוצרים היקרים ביותר ושימש בעיקר כתבלין למזון כל כך זול, נגיש וזמין שכולם צורכים אותו?
תהליך השינוי התרחש בהדרגה באירופה . בעלי ההון, שהיו גם הבעלים של בתי המלאכה (התעשייה) , חיפשו דרך להאכיל את הפועלים העניים שלהם במזון שיהיה קל להכנה, ייתן להם אנרגיה זמינה וגם יהיה זול. הסוכר מאוד התאים כמזון לפועלים העניים של אירופה הוא היה קל להכנה ,אבל הבעיה הייתה שהוא היה יקר. כדי להפוך את הסוכר לזול יותר, התפתח רעיון גידולו על–ידי עבדים, כך למעשה התחילו להביא עבדים לאמריקה ולאיים הבריטים כדי לגדל את קנה הסוכר וממנו לייצר סוכר. עד שבוטלה העבדות, צריכת הסוכר התפשטה והגיעה גם למדינות עניות ולא רק תעשייתיות. - כמה סוכר יש לנו בדם? כשאני עושה בדיקת דם ותוצאת הסוכר היא 85 , מה זה אומר, כמה סוכר יש לי בעצם בדם?
בדם שלנו יש כמות מסוימת של סוכר (גלוקוז), כמות שכשהיא מאוזנת אנחנו בריאים. אם יהיה לנו יותר מידי סוכר בדם אנחנו נהיה חולים וגם אם יהיה לנו פחות מידי סוכר בדם גם אז נהיה חולים. אבל מה זה אומר המספר הזה? 90? 85 ? 90 מ"ל סוכר בדם? בכמות הדם הממוצעת של אדם מבוגר, יש 4.5 גרם סוכר = 1 כפית סוכר
אצל ילדים אפילו פחות כי יש כמות דם קטנה יותר בגופם ולכן אצלם יש כ-1.5 גרם סוכר בדם = פחות מ-1/2 כפית סוכר . - איפה יש יותר סוכר בכוס מיץ תפוזים טבעי או בקולה?
אותו הדבר . בכוס קולה יש 5 כפיות סוכר ובכוס מיץ תפוזים יש 5 כפיות סוכר. במיץ פרי נקבל בעיקר סוכר ופחות ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. - האם אפשר לחיות בלי סוכר ומתוקים?
כן אפשרי כי הגוף זקוק לפחמימות על מנת להתקיים. פחמימות כמו לחם, פסטה, אורז, תירס וכו' הגוף יכול לקבל את הסוכר = הגלוקוז מפחמימות אשר מתפרקות ליחידות של גלוקוז ומספקות אנרגיה וסוכר לתאים ואינו זקוק לסוכר הפשוט כדי להתקיים.

סיכום מפגש
בשיעור זה נזכרנו בטעמים מתוקים לטווח הקצר ולטווח הארוך, הפעלנו את חוש הטעם והתנסינו במשחק טעימות מתוקות. כל אלו עזרו לנו להכיר את סולם המתיקות שלנו ואת סף הרגישות שלנו לסוכר.